תקדימים

היסטוריה

לזכות משרדנו נזקפים תקדימים רבים של בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים בתיקי ליטיגציה שונים, בעיקר בתחומים של שיקום חברות, פירוקים, פשיטת רגל ותביעות דיבה. כמה מהתקדימים של משרדנו שינו סדרי עולם בתחומם כאשר בעניין זה ניתן להזכיר את הזכות של כדורגלן מקצועני לתבוע פיצויי פיטורין מקבוצתו (אייל בגלייבטר נ' מכבי פ"ת) וכן  הזכות של הטרוסקסואל שלא להיות מכונה "הומוסקסואל" וזכותו לפיצויים בגין כינוי זה כלשון הרע (שמעון אמסלם נ' עיתון העיר) ועוד רבים.

 

תקדים - שכ"ט בעל תפקיד

החלטת בית המשפט המחוזי בת"א, כב' השופט א. אורנשטיין מיום 9.2.2014 בבקשה מספר 162.

 

מדובר בבקשה שהגיש הנאמן לפסוק לו שיעור של 8% מכל סכום שייגבה בפועל בתיק וזאת שלא בהתאם לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ונאמנים ושכרם), התשמ"ה- 1985. בית המשפט המחוזי מאשר את הבקשה וקובע כי בנסיבות המיוחדות של המקרה, טוב יהיה באם שכר הטרחה בגין ביצוע הפעולות המיוחדות של הנאמן ייקבע מראש. בית המשפט מציין את העובדה כי רוב מכריע של הנושים הסכים לבקשתו של הנאמן.

 

 

תקדים - חזרה מהסדר דיוני שקיבל תוקף של החלטה שיפוטית

החלטת בית המשפט המחוזי בת"א, כב' השופט ח. טובי מיום 20.9.2012 בבקשה מספר 9.

 

בנסיבות המקרה, מס' חברות קבלניות הגישו לבית המשפט המחוזי בת"א תביעה לאכיפת הסכם עם בעלי הדירות בבניין. בנוסף, הגישו החברות בקשה למתן סעד זמני שיאסור על הדיירים לבצע או לקיים עסקה עם כל גורם אחר מלבדן בקשר למקרקעין.

במהלך דיון ראשון שהתקיים בתיק, הטיל בית המשפט את מלוא כובד משקלו כדי להביא את הצדדים להסכמה דיונית לפיה לא יתקיים דיון בסעד הזמני וכי התיק העיקרי יוכרע ללא הבאת ראיות כאשר כל החומר המונח לפניו במסגרת הבקשה לסעדים זמניים, לרבות בתובענה, ישמש תשתית להכרעה בתיק. הצדדים נתנו את הסכמתם להסדר הדיוני וניתנה החלטה הנותנת להסדר תוקף של החלטה שיפוטית.

 מס' ימים לאחר מכן, חזר בו אחד הצדדים והגיש בקשה לביטול הסדר דיוני. ביום 20.9.12, לאחר דיון בעניין והגשת תגובות ותשובות, ניתנה החלטת בית המשפט המבטלת את ההסדר הדיוני. בית המשפט קבע כי התביעה תתנהל ב"דרך המלך" תוך בירור יסודי והוגן של התביעה וזאת על מנת שלא למנוע עיוות דין אפשרי. 

 

 

תקדים - מאסר פושט רגל בהליכים עפ"י פקודת ביזיון בית המשפט

החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, כבוד השופטת ורדה אלשיך, תיק פש"ר 3000/08

 

מדובר בהליכי ביזיון בית המשפט שננקטו נגד פושט הרגל, אלי רייפמן, לאחר שהאחרון מסר כי יש לו מניות בחב' אמבלייז או לא העבירן לידי הנאמן. בסדרת החלטות שניתנו ע"י בית המשפט המחוזי והעליון נאסר החייב לתקופה מצטברת של כ- 90 ימים. באחת ההחלטות שניתנו ע"י בית המשפט העליון [החלטתו של כב' השופט מלצר מיום 21.9.2009 – ע"פ 7174/09] נקבע כי כל אדם הנשלח למאסר מכוח סעיף 6 לפקודת הביזיון – עניינו וצדקת המשך מאסרו נבחנים לכל היותר אחת לששה חודשים (ראו: סעיף 6(4) לפקודת הביזיון). מאסר לפי סעיף 6(1) לפקודת ביזיון ביהמ"ש נועד להבטיח את קיומו של צו שיפוטי, ומטבע הדברים – כל עוד לא קוים הצו, יש הצדקה עקרונית בהמשך מאסרו של המפר. ביכולתו של המבקש לקיים את הצו השיפוטי, ולא להיאסר ולו ליום אחד, שכן "מפתחות בית הסוהר בידו". בהמשך הורה בית המשפט העליון כי כאשר מדובר במאסר ממושך במסגרת הליך ביזיון בית המשפט, שומה על בית המשפט לקיים דיון במהלך תקופת המאסר על מנת לבחון האם המטרה הושגה.

 

 

תקדים - אכיפת פסקי חוץ בפשיטת רגל

החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, כבוד השופט דוד מינץ

 

ת. פש"ר 6403/09 רו"ח אהרון זוהר, כונס נכסים זמני לנכסי החייב ניקולס אנדרו לווין נ' טרייסי לוין ואח',החלטתו של כב' השופט דוד מינץ מיום 2.1.2011. באותו מקרה נדונה סוגיית אכיפת צו פשיטת רגל שניתן באנגליה כאשר האכיפה/הכרה נתבקשו על ידי הנאמנה באנגליה לצורך מימוש נכסים של החייב המצויים בישראל

 בית המשפט המחוזי בירושלים בפסק דין ארוך מיום 2.1.2011 אשר אומץ מאוחר יותר על ידי בתי המשפט המחוזיים במספר תיקים אחרים, קבע כי ניתן להכיר בצו פשיטת הרגל האנגלי הכרה אגבית, דהיינו: הכרה מוגבלת לצורך הבקשה הנוכחית בלבד שעניינה מימוש נכס ספציפי. בית המשפט המחוזי למעשה סייג בפסק דינו את "הלכת אגם" שקבעה כי לא ניתן לבצע הכרה ישירה "פסיקתית", ושהכרה או אכיפה של פסק חוץ תיתכנה רק מכוח החוק.

 על החלטת בית המשפט מיום 2.1.2011 הוגש ערעור לבית המשפט העליון ( למותר לציין כי על אף שהערעור התקבל על דעת שלושת שופטי המותב, בית המשפט העליון לא יכול היה להתעלם מהקשיים האדירים הנובעים מפסה"ד וקרא בפסק הדין כמה וכמה פעמים למחוקק להתערב בסוגיה. בקשה לדיון נוסף שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה בהחלטת בית המשפט מיום 20.7.2014 ( בה שוב ציין בית המשפט העליון את הקשיים במצב הנוכחי וציין כי ייתכן כי ובמקרה אחר מתאים יותר, יהיה זה מן הראוי לבחון את "הלכת אגם" בהרכב מורחב יותר. בית המשפט העליון קרא למחוקק פעם נוספת להתערב במצב ולשנות את חוק אכיפת פסקי חוץ.

 

 

תקדים - אכיפת פסקי חוץ מול רוסיה

החלטת בית המשפט המחוזי בת"א, כבוד השופט ש. שוחט מיום 19.3.2012

 

פסק דין עליו הוגש ערעור (תלוי ועומד) לביהמ"ש העליון – ע"א 3081/12 דאבל קיי מוצרי דלק (1996) בע"מ נ' גזפרום טרנסגז אוכטה בע"מ במקרה זה נדונה באופן תקדימי בישראל סוגיית אכיפת פסק דין שניתן ברוסיה כנגד חברה ישראלית. המדובר בסוגיה עקרונית בישראל, בה מתגוררים כ-1.5 מיליון יוצאי רוסיה, וביהמ"ש העליון אף ביקש את התייחסות היועץ המשפטי לממשלה להליך זה, בשל השלכות הרוחב הנרחבות שלו.

 

 

תקדים - קיום דיון ביזיון בימ"ש בביתו של אדם

החלטת בית המשפט המחוזי בת"א, כבוד השופטת ו. אלשיך סגנית הנשיאה (בדימוס), מיום 8.4.2013 בבקשה מספר 99

 

במסגרת דיון בבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט, לאחר שפושטת הרגל רחל סייג סופר לא התייצבה לדיון בפני  4 פעמים  מפאת מחלתה. לאחר חקירת הרופא החתום על האישורים הרפואיים והצגת ממצאי חוקרים פרטיים הפריך הנאמן את טענותיה של פושטת הרגל למחלה כלשהי.

לאור כך, הורה בית המשפט לקיים את הדיון המשפטי יחד עם מאבטח, קלדנית וכל הנוכחים בביתה של הפושטת הרגל.

במסגרת דיון זה קיבל בית המשפט את בקשת הנאמן וקבע כי על הפושטת הרגל לשלם את סכום הפיגורים בסך של 250,000 ₪, אחרת תיאסר למשך 60 יום.

על החלטה זו הוגש ערעור ע"י החייבת (ע"פ 2595/13) אשר הפחית את הסנקציה שנקבעה ע"י בית המשפט המחוזי, באופן בו על החייבת לשלם סך של 50,000 ₪, אחרת תיאסר למשך 10 ימים.

ביום 2.2.2015 התייצבה החייבת לריצוי מאסר הנ"ל.

 

 http://www.themarker.com/law/1.2446564

 

 

תקדים – תשלום שכר טרחת עו"ד מקופת הכינוס

החלטת בית המשפט העליון, כב' השופט י. עמית  מיום 3.1.2016 ברע"א 6764/15.

 

מדובר בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת עירית כהן) בתיק 930-03-14 (בקשה מס' 41 בתיק 30825-02-14) במסגרתה ביקשו החייבים שבית המשפט הנכבד יורה לשלם תשלומים רטרואקטיביים ועתידיים לבא כוחם, החל מיום מתן צו הכינוס בחודש אוגוסט 2014, אשר ימומנו מקופת הכינוס ועל חשבון הנושים.

בית המשפט העליון מקבל את הערעור וקובע כי תשלום שכר טרחה של חייב בתום לב לעורך דינו בהתאם להוראות פקודת פשיטת הרגל חלה רק בהתנגדות להליך פשיטת הרגל ואילו לאחר מתן צו הכינוס אין מקום שקופת פשיטת הרגל תמשיך לממן את שכר טרחת עורך הדין של החייב, תוך עקיפת סדרי נשייה והדבר יעשה רק במקרים חריגים.

 

ראה: http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3677640,00.html

 

 

LawData – מאגר משפטי

 

כתובת: מנחם בגין 23, מגדל לוינשטיין, קומה 13, ת"א

טל': 03-5669002 | פקס: 03-5669001 | דוא"ל: office@eitan-erez-law.com 

 

© כל הזכויות שמורות לאיתן ש. ארז ושות' - משרד עורכי דין 2021 

 

תקנון ומדיניות פרטיות 

עיצוב גרפי  ובניית אתרים - סטודיו דידה דיזיין